גדי רימר

בחזרה ל"סולאריס": על זמן וזיכרון בעיבודים הקולנועיים לספרו של סטניסלב לם

״לא נותר בלבי שמץ תקווה. אך הייתה בי ציפייה, הדבר האחרון שנותר בי עם לכתה. לאיזה לעג וסבל, לאיזה מילוי משאלות עוד יכולתי לצפות? לא היה לי מושג. אך הייתי חדור אמונה בלתי מעורערת, שטרם חלף זמנן של נפלאות האימה״ (סולאריס, 236). מונולוג פנימי זה של קריס קלווין, החותם את יצירת המופת הספרותית של סטניסלב […]

ניכור וזרות באמריקה: על ״זרים״ של ג׳ים ג׳רמוש ו״חדשות מהבית״ של שנטל אקרמן

שני הסרטים אליהם אתייחס – זרים (1984) וחדשות מהבית (1977) – מציגים את ארצות-הברית, המקום אליו מגיעים המהגרים מלאי התקוות, כמקום מנוכר, אכזרי, מוזנח וריקני. אופן ייצוג זה, שבשני הסרטים מיוחס בעיקר לעיר ניו-יורק כדימוי כולל של אמריקה, הופך על פיו את הדימוי המוכר והבסיסי של המקום כשער העולם החדש, המגלם בתוכו את החלום על ארץ […]

מתחילים מאפס: מבט על גיבוריו האבודים של וים ונדרס דרך ההתחלות של סרטיו

תחושות ניכור, תלישות ובדידות גדולה משתקפות מרגעי הפתיחה בסרטיו של וים ונדרס, רגעים בהם הצופה נחשף לראשונה לדמויות הראשיות שלו…