קופיפי כל העולם התאחדו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לפני שאתחיל את הדיון בסרט !Monkeys, Go Home משנת 1967, ברצוני לצאת בהצהרה ובהתנצלות בנוגע לכתבות הקודמות אשר כתבתי באתר זה. בשלוש הכתבות הקודמות שיבחתי והכתרתי את הסרטים את Schlock, את Godzilla vs. Mechagodzilla וכמובן את Bedtime for Bonzo כיצירות מופת וכסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים. לאחרונה התפכחתי וכעת אני מודע לעובדה שסביר להניח ששלושת הסרטים הללו אינם נמנים עם הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים, וזאת כמובן מכיוון שהסרט !Monkeys, Go Home הוא ללא צל של ספק הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים והסרט החתרני ביותר והטוב ביותר שנעשה על ידי דיסני בפער עצום. זה הוא סרט הגורם לכל סרט אחר להחוויר לצידו, ושום סרט אינו משתווה אליו מהבחינות הבאות: יצירתיות, צילום, עריכה, בימוי, כתיבה, דרמה, קומדיה, משחק אנושי, משחק קופי, פעלולי קופים, תלבושות קופים וכמובן מסרים פולטים נוקבים וחתרנים שתקופים ישירות את הממסד האמריקאי הצבוע. בגדול, הסרט הוא אלגוריה לתגובות של קבוצות אמריקאיות שונות למהגרי עבודה הבאים אל מדינתם. הסרט הקדים את זמנו במסריו הפוליטיים, והוא רלוונטי יותר מתמיד באמריקה של ימינו, אמריקה של דונאלד טראמפ.

הסרט !Monkeys, Go Home, מספר את סיפורו של הבחור האמריקאי האנק, ארבעת קופותיו ואהובתו הצרפתיה מריה. בתחילת הסרט האנק מגיע אל עיירה ציורית בדרום צרפת בה הוא ירש אחוזה ומטע זיתים מוזנח מקרוב משפחה שנפטר לאחרונה. האנק מתכנן להשתקע באזור ולהתפרנס ממסיק עצי הזית שלו, אך יש לו בעיה: כדי לקטוף זיתים נדרשות ידיים קטנות ועדינות, שאין לו מספיק מהן. במצב חמור שכזה, אנשי כפר מציעים לו שני פתרונות אפשריים: להתחתן ולגרום לילדיו לקטוף זיתים, או להשקיע כסף רב – שאין לו – בשכירת קוטפי זיתים מיומנים. כמו כל אמריקאי טיפוסי, האנק חושב מחוץ לקופסה וקונה ארבע קופות חלל מבסיס חיל אוויר אמריקאי בצרפת, כדי שאלו יוכלו לעבוד בשבילו בכפייה ובחינם. לצערו תושבי העירייה לא אוהבים את החשיבה מחוץ לקופסה שלו, בטענה שהקופים לוקחים מהם את מקומות העבודה, והם מנסים להרוס את העסק עוד לפני עונת המסיק. במהלך הסרט, האנק, אהובתו החדשה מריה והאב סילבן הכומר המקומי ינסו להסתיר את הקופים, לשנות את דעתם של תושבי העיירה לגבי זכויות קופים ולקטוף כמה שיותר זיתים ברגע הבשלתם.

הסרט בוים על ידי אנדרו וי. מקלאגלן, במאי שלא נוטה לביים סרטים פוליטיים ומחתרתיים כמו סרט זה. רוב סרטיו הם סרטי אקשן, מלחמה ומערבונים בכיכובו של ג'ון ווין, כמו Hellfighters, המאדיר את תעשיית הנפט האמריקאית. אך בניגוד למקלאלגן, השחקן הראשי של הסרט, דין ג'ונס (האנק), ידוע כשחקן המשתתף בסרטים המשתמשים בחיות כדי להעביר מסר פוליטי רדיקלי. סרטיו המפורסמים ביותר של דין ג'ונס הם: !That Darn Cat המשתמש בחתולים כדי להציף שחיתות ותפקוד לקוי ב-FBI, וגם The Million Dollar Duck שמשתמש בברווזים כדי לבקר את תאוות הבצע האמריקאית ואת המערכת הקפיטליסטית, The Ugly Dachshund בו כלב דני ענק מככב באלגוריה על יחסי הגזע והמעמדות האמריקאים, וכמובן הסרט החתרני The Shaggy D.A שמרסק את התקשורת ומערכת המשפט האמריקאית דרך "כלב צאן אנגלי".

כל הסרטים האלו מתגמדים במסריהם לעומת הנמשל המהדהד של !Monkeys, Go Home, שכמובן עוסק מתחת לפני השטח בסוגיית מהגרי העבודה בארצות הברית. רוב הסרטים העוסקים בסוגיה זו מציגים את התנאים הירודים בהם המהגרים נמצאים ומכוונים אצבע המאשימה למוסדות הממשל ולציבור השמרני באותה המדינה. ב-Monkeys, Go Home! הביקורת עמוקה בהרבה, משום שהסרט מאשים את הצביעות של כל הקבוצות הנמצאות בחברה המערבית כולה, משמרניים ועד לליברלים וקומוניסטים.

כמו סרטים רבים אחרים, !Monkeys, Go Home מראה את שנאת הזרים של המקומיים המכוונת כלפי העובדים החדשים והשונים בעיירה – הקופים. המקומיים מוצגים כאנשים שמרניים, אך שמרנותם אינה שמרנות דתית אלא חברתית-כלכלית. אנשי העיירה מתאפיינים בניסיונם המתמיד לשימור המצב הקיים בעיירה, ופוחדים מפני כל שינוי שיכול לערער את מעמדם הכלכלי והחברתי בעיירה – כמו למשל קופים זרים שעלולים לגנוב מהם את מקום עבודתם. הסרט מעביר בצורה טובה את הצביעות של אותם גורמים המנהיגים את הקבוצה השמרנית המקומית. השמרנים בעיירה מונהגים על ידי איש עסקים מושחת וקצב העיירה. איש העסקים המושחת שמעשן סיגרים באופן כפייתי נלחם כמובן נגד הקופים רק כדי להגדיל את הונו האישי ולקחת את חלקת האדמה של האנק. הצביעות של איש העסקים הנצלני המנהיג מאבק עממי כנגד עובדים זרים היא ברורה, אך לדמות הקצב, המגיע ממעמד הפועלים, יש אינטרס יותר עמוק להילחם כנגד הקופים.

הסיבה שהקצב נאבק לגרש את הקופים היא לא כי הוא חרד לעבודתו. הוא הרי קצב ולא קוטף זיתים, הקופים לא באמת מאיימים על הפרנסה שלו. הסיבה היחידה שהוא נלחם נגד הקופים היא תשוקה כפייתית כלפי מריה, אהובתו של האנק. כבר בתחילת הסרט אנו רואים כיצד הקצב מחזר אחריה ללא הצלחה, וכשהוא רואה שהיא מחזרת אחרי האנק הוא מחפש כל דרך אפשרית לפגוע בו ולהחזיר אותה אליו. ניתן לראות במאבק של הקצב כנגד הקופים מאבק בחרדת הסירוס שלו; בסצנה הראשונה בה הקופים מגיעים לעיירה הקצב מחזיק בננה מקולפת מאחורי גבו, וכשהמכונית מלאת הקופים נוסעת לידו אחד הקופים חוטף את הבננה בתעוזה וחוצפה מידו החלשה. חטיפתו הבננה על ידי הקוף מסמלת מן הסתם את הסירוס הסימבולי של הקצב על ידי הקופים, הכוח הפראי והבלתי מרוסן שלקח לו את האיבר הפאלי. הקצב חרד מכך שאהובתו זהובת השיער וכחולת העיניים בוחרת לקיים מערכת יחסים עם זר, אמריקאי בעל הקופים, בהם היא מטפלת בדאגה. הקצב כועס על ערעור הסטטוס–קוו המעמדי בעיר שהקופים הולידו, ומאשים את אותם קופים בחוסר היכולת הגברית שלו. דבר זה מועצם בהמשך הסרט, כשהאנק מגיע לאותה חנות פירות וירקות בה הקצב קנה את הבננה שלו וקונה את כל אספקת הבננות לקופיו. האנק בעצם מסרס את כל הגברים בעיירה, הן מבחינה כלכלית על ידי הבאת קופי עבודה לעיירה, והן דרך ניהול מערכת יחסים אינטימית עם יפיפיית העיירה מריה.

בהמשך הסרט הקצב אוסף את חברי התא הקומוניסטי של העיירה במרתף ונואם מולם נאומים מלאי שנאת זרים כדי לדחוף אותם לפעול. ניתן לראות השוואה בין נאומיו של הקצב לנאומיו של היטלר לפני עלייתו לשלטון. הקצב משכנע את תושבי העיירה שהם קורבנות שמדוכאים על ידי התערבות אמריקאית (כלומר על-ידי האנק) ועל ידי הקופים הזרים שמפוררים את המרקם החברתי של העיירה. בזמן נאומיו הוא מצולם מזוויות נמוכות שמדגישות את עריצותו. בתוך כך הוא מפזר משפטים שמטרתם להפחיד את אנשי העיירה, כמו "הקופים הולכים לגנוב את עתידכם, לגנוב אוכל מהפה שלכם". לבסוף, הקצב מחליט לעורר סערה בעיר כדי להפחיד את הקופים בעיירה, ובדומה לליל הבדולח הוא מצייר כתובות תעמולה אנטי-קופיות בכל העיר, כתובות כמו "קופים לכו הביתה!" או "לא לחוקי הג'ונגל של הקופים", שכמובן מתקשרות בזמן אמת אך גם כיום לשיח הציבורי סביב מהגרי העבודה באמריקה.

בסוף הסרט, הקצב מגלה שהוא הוסת ונוצל על ידי איש עסקים מושחת שניצל את תשוקתו למריה ואת היותו מנהיג פועלים מקומי כדי לרתום את השפעתו ואת תומכיו נגד הקופים. הקצב ופועלי העיירה חשבו שהם מתנגדים לאימפריאליזם אמריקאי ולמהגרי עבודה זולים, אך למעשה הם נוצלו על ידי הבורגנות המושחתת המקומית. איש העסקים תכנן לקחת את השטח של האנק ולהשתמש בקופיו כדי למכור זיתים במחירים זולים, ועל ידי כך ליצור מונופול זיתי קופים משל עצמו. כשהוא גילה שהוא רומה, הקצב תקף את איש העסקים בזעם, דבר שיצר קטטה המונית וכאוס מוחלט בעיירה השלווה. לא ניתן לראות את סצנת האלימות ההמונית שבסוף הסרט בלי לחשוב על המהומות שהתרחשו בין פעילי ימין ושמאל בשארלוטסוויל, וירג'יניה ב-2017. במובן זה, הסרט מראה את האלימות ההמונית המתפרצת שהפחד התת-קרקעי ממהגרים יכול להעלות לפני השטח. במהלך הקטטה הסרט מעניש את הקצב, למרות שלאחר שהוא מגלה שאיש-העסקים רימה אותו הוא משנה את תפיסתו לגבי הקופים: באמצע המכות עדר כלבי רחוב רעבים פורצים לחנותו וגונבים לו את כל אספקת הבשר, מפילים אותו לרצפה בעזרת שרשרת נקניקיות טריות ומשאירים אותו מרושש ובוכה, שוכב על הרצפה ללא אהבה או עבודה. לאחר שפל זה, הקצב משתקם, מחליט להצטרף לאחוות הקופים ובא לעזור במטע הזיתים של האנק.

חשוב לציין, ש-!Monkeys, Go Home הוא הסרט הראשון שיצא מאולפני דיסני לאחר מותו של וולט דיסני. ניתן לפרש את התקיפה אחר איש העסקים המניפולטיבי כתקיפה נגד וולט דיסני עצמו. וולט דיסני היה ידוע בתור קפיטליסט גזען המדכא את עובדיו, בדומה לאיש העסקים שבסרט, כך שניתן לראות בסרט מחאה על שליטתו הרמה של וולט דיסני בחברתו. דמות הקצב יכולה להתפרש כייצוג של עובדי דיסני, שלאחר מות דיסני הרגישו בשפל וללא מטרה ממשית, אך עם סרט זה סימנו שהמטרה החדשה שלהם היא לתמוך בזכויות עובדים ובצדק חברתי. הוכחה נוספת לכך שסרט בישר על כיוון חדש בחברה היא שבאותה שנה דיסני הוציאו את סרט האנימציה ספר הג'ונגל, המבוסס על אחד הרומנים האנטי-קולניליסטיים המפורסמים בעולם, שנכתב על ידי רודיארד קיפלינג. מיותר לציין שגם ספר הג'ונגל – כספר וכסרט – הוא עוד דוגמה קלאסית לשימוש בחיות כדי להעביר מסר פוליטי חתרני.
לאחר כתבי הנאצה שהקצב כותב על קירות העיירה, האנק ושותפיו מחליטים להשיב מלחמה ולכתוב סלוגנים משלהם. בתחילה הססמאות נסובות סביב שיוון זכויות, עם משפטים כמו "זכויות שוות לקופים" או "עסקי קופים הם עסקים טובים". בסוף הסלוגנים מושכים את השיח סביב הקופים לרטוריקה של השמאל הקומוניסטי על ידי שימוש בשורות כמו "קופי העולם התאחדו", סיסמא המרפררת כמובן למוטו "פועלי העולם התאחדו", שחותם את המניפסט הקומוניסטי. העניינים מחמירים כשקוף קומוניסט האוחז בשלט "קופי העולם התאחדו" קופץ על איש העסקים המושחת בניסיון ליצור מהפכה חברתית קופית.

למרות כל הלחימה למען צדק חברתי על ידי האנק וקופיו, הסרט לא שוכח לבקר את הצביעות של האנק האמריקאי, המייצג את מעמד הביניים הליברלי. האנק נלחם כביכול למען שווין זכויות הקופים, אך בפועל הוא רק רוצה שהם יתקבלו בחברה במידה שתאפשר לו לנצל את עבודת הכפיים הזולה שלהם. פעמים רבות האנק סופג ביקורת על כך שהוא משתמש בעבדים, והתשובה היחידה שהוא מספק היא "הם לא עבדים, הם קופים". האנק בעצם מנסה להסיט את השיח הפוליטי סביב הקופים בעיירה בהתאם לצרכיו הכלכליים כבעל מטע שמחפש דרך לנצל את כוח העבודה הזול, בעוד הוא עוטה מסכה של לוחם צדק חברתי. האנק מכחיש את הניצול הכלכלי שהוא מבצע, ומנסה להסיט את השיח לשיח זהויות, בעוד שהוא מפעיל ביד רמה מערכת קפיטליסטית נצלנית המנצלת את הקופים התמימים.

הסרט מציע פתרון הנראה אופטימי על פני השטח, אך בעייתי כשבוחנים אותו לעומק. בסוף הסרט הקטטה ההמונית נפסקת כשרוח חזקה מושכת את תשומת לב של אנשי העיירה. הרוח מפילה את כל הזיתים במטע הזיתים וכל תושבי העיירה הסקרנים הולכים אל המטע של האנק כדי לראות את הקופים בפעולה, תוך כדי שהם צועקים ביחד שוב ושוב "אנחנו רוצים קופים". בתחילת הקטיף הכל מתרחש כשורה, והקופות לבושות השמלות קוטפות את הזיתים ומכניסים אותם אל דליים. הכל מתחיל להשתבש במהרה כשמריה מביאה קוף זכר לבוש ברט צרפתי וסוודר שהיא קנתה כדי לעזור לקופות לקטוף זיתים. הקופות מתחילות להימשך אל הקוף הזכר, מפסיקות לקטוף זיתים ומתחילות לעשות סלטות באוויר. האנק מתעצבן ומנסה לגרום לקופות להתרכז ולקטוף את הזיתים, אך לשווא, הקופות עסוקות במעשי שטות מכדי לקטוף זיתים. אנשיי העיירה מתחילים ללעוג להאנק, שנראה שתכניתו הכלכלית התרסקה ברגע. אך כאן הכומר נכנס לתמונה. הוא מטיף לתושבים שככה לא צריך להתייחס לשכניך ומנסה לשכנע אותם להירתם למאמץ, כך שלבסוף כל אנשי העיירה, בהם הקצב, ניגשים לעזור להאנק, וקוטפים עבורו זיתים.

!Monkeys, Go Home מציע פתרון קומוניסטי אך באותו זמן לאומני לבעיית מהגרי העבודה שהסרט מציב: שותפות מלאה בין אנשיי העיירה במחיר דחיית הקופים הזרים מהמרקם החברתי שלה. למעשה, האנק הלבן והזר מצליח להשתלב בעיירה השמרנית, בזמן שהקופים נותרים חיצוניים לה. הכומר מטיף להאנק ואומר "תגיד תודה למסר [שניתן לך] מאלוהים: אדם לא יכול לחיות לבד מלחם, או מעבודתם של קופים. השנה יש לך מזל, אך מה עם העתיד?". פירוש אחד יגיד שהכומר דוחק בהאנק להתחתן עם מריה ולהוליד ילדים שיקטפו את הזיתים. כמובן שזה פירוש שטחי ומטעה. למעשה, הסרט אומר במפורש שאדם לא יכול לחיות חיים מוסרים תחת מערכת קפיטליסטית, וטוען שרק דרך שיתוף פעולה יהיה ניתן להגיע אל הגשמה אמיתית. במהלך יישום המסר השיתופי, אנשי העיירה מחליטים לדחות את הקופים מקהילתם, ובשוט האחרון בסרט אנו רואים את הקופים בורחים אל הטבע והרחק מהאחוזה שניצלה אותם ודחתה אותם בהמשך. חזון זה של חברה שיתופית והומוגנית מזכיר מאוד את החזון של הציונות הסוציאליסטית, שניסתה אף היא לסנתז בין תפיסת שמאל כלכלית ללאומיות: גם סוף הסרט וגם החזון הציוני מציעים אוטופיה בה אנשים יחיו בשיתוף, אך במחיר של דחיית הזר וניהול חברה הומוגנית לחלוטין.

לסיכום, !Monkeys, Go Home מעביר ביקורת נוקשה נגד היחס של החברה האמריקאית כלפי מהגרי עבודה. הסרט מבקר את השמרנות האמריקאית הגזענית, בין אם מקורה בבעלי ההון ובין אם בפועלים המסורסים. תוך כדי הביקורת נגד השמרנות, הסרט מעביר ביקורת נוקשה נגד מעמד הביניים הליברלי הלבן האמריקאי, הנלחמים למען זכויות מהגרי עבודה תוך כדי ניצולם הכלכלי רק כשזה מתאים להם. לבסוף, הסרט מציע פתרון קומוניסטי לבעיית הניצול, אך פתרון שיתופי כזה כרוך בסילוק מהגרי העבודה הזרים וניהול חברה הומוגנית שיתופית – רעיון הדומה לציונית הסוציאליסטית. Monkeys, Go Home! משמש כמראה לחברה בה אנו חיים, ומסריו החתרנים רלוונטיים היום יותר מתמיד. אולי הרעיון החשוב ביותר שאפשר ללמוד מהסרט הוא: תמיד תחשוב על האחר, בין אם הוא נראה כמוך, בין אם הוא זר ואפילו אם הוא קוף בשמלה.

מאמרים נוספים