קופים נגד לטאות ענק

ללא ספק, גודזילה נגד מכה-גודזילה (Godzilla VS. Mechagodzilla, 1974) הוא אחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים, אך חשיבותו האמיתית מתגלה כאשר מנסים לבחון את הזהויות השונות ה"נסתרות מהעין" שבסרט, כביטוי לתרבות היפנית שממנה הגיע הסרט. דרך השכבות השונות שמסתירות את זהויות הדמויות בסרט מתבטא משבר הזהות שתקף את יפן לאחר מלחמת העולם השנייה.

הייצוגים והדימויים של משבר זה מתפתחים ונעשים מורכבים ומעניינים לאורך סרטי הגוזילה המקוריים (סדרת סרטי שווה)ומגיעים לשיא בסרט הזה. כל האויבים של גודזילה בסרט הם בעלי זהות כפולה, אך החשובה ביותר היא הזהות של "מושכי החוטים"; תחילה הם נראים כחייזרים עתידניים דמויי אדם אך לבסוף מתגלים כקופים נסתרים מן העין. לזהות זו משמעות מיוחדת, כיוון שדימוי הקוף חוזר בסרטי גודזילה נוספים ומייצג את אמריקה, שבעיני יפנים רבים מאיימת על התרבות היפנית.

יפן תחת הפצצות אטומיות

גודזילה הוא כמובן מפלצת דמוית דינוזאור ענקי, שהתעורר משנתו בת מיליוני השנים לאחר שנחשף לקרינה אטומית. גודזילה הופיע ב-32 סרטים ביפן שהופקו תחת חברת טוהו (Toho) וכן בשני סרטים בארה"ב. בסרטי הסדרה, גודזילה לפעמים מהווה איום על העם היפני ולפעמים הוא המגן החביב של האנושות. הסרט הראשון שבו כיכבה המפלצת צולם בשחור לבן ויצא ביפן בשנת 1954 תחת השם גודזילה (Godzilla). בניגוד לרוב סרטי ההמשך, זהו סרט אימה רציני בשחור לבן, ללא הרבה הומור ומודעות עצמית. הוא יצא לאקרנים 9 שנים בלבד לאחר הטלת פצצות האטום האמריקאיות על נגסקי ועל הירושימה, כשהפצע היה עדיין פתוח לרווחה ומדמם בחברה היפנית.

גודזילה של הסרט הראשון מסמל את השואה הגרעינית, מנקודת המבט היפנית: הוא התעורר כתוצאה מפצצת האטום ומחפש נקמה נגד האנושות. כמו פצצת האטום, גודזילה יותר חזק מכל נשק קונבנציונלי והורס כל דבר שבדרכו. הסרט מציג צילומים רבים של אזרחים יפנים מתפנים מכפריהם ובתיהם, שמזכירים את חוויתם של יפנים רבים במלחמת העולם השנייה. לכן, מצד אחד גודזילה נקרא כנציג האסון האמריקאי שמטיל את צלו על היפנים, אך מצד שני, ניתן גם לראות בגודזילה את יפן עצמה: כמו היפנים, גם גודזילה נפלה קורבן לנשק אטומי אמריקאי. אכן, יפנים רבים הזדהו עם גודזילה, לא ראו בו כאשם האמיתי בהרס ובחורבן, אלא ראו את ארה"ב כאשמה האמיתית שהעירה את גודזילה, וכך התחילה את שרשרת האירועים של הסרט.

גודזילה לצד אישירו הונדה, במאי הסרט המקורי

 

יפן מול ארצות הברית

לאחר מלחמת העולם השנייה יפן נכבשה על ידי ארה"ב, אשר שינתה לחלוטין את המבנה החברתי ביפן ושכנעה את היפנים שהם אשמים בכך שהטילו עליהם פצצת אטום. ארצות הברית לקחה את כוחו של הקיסר ויצר דמוקרטיה חוקתית בהשראת הדמוקרטיה האמריקאית. האמריקאים הכניסו לחוקה היפנית סעיפים שמונעים מיפן לתחזק צבא ולהכריז מלחמה, בנוסף לחינוך האינטנסיבי ששאף ללמד את היפנים שהם אשמים במלחמה ובפצצת האטום. השינוי התרבותי שארצות הברית כפתה על יפן יצר קונפליקט בחברה היפנית בין כמיהה אל העבר המפואר של תרבותם לבין התביישות בו.

הקרב הפוליטי בין יפן וארצות הברית מתפרץ כמפלצות הגדולה ביותר בכל הזמנים בסרט המפורסם והשלישי בסדרה, קינג קונג נגד גודזילה (King Kong VS. Godzilla , 1962). הסרט עוסק בקרב ענק בין גודזילה לקינג קונג שנגרם על ידי תאוות בצע של חברת טלוויזיה יפנית שמנסה להעלות את הרייטינג שלה. זוהי בעצם ההופעה הראשונה של שתי המפלצות בצבע, ושתיהן נעשו באופן היפני המסורתי של אנשים בתחפושות ספוג וגומי. הקרב בין שתי המפלצות הוא כמובן סימבולי, קינג קונג מסמל בשביל היפנים את ארצות הברית, הרי הוא המפלצת הענקית האמריקאית המפורסמת ביותר. גודזילה נלחם נגד קינג קונג, יפן נגד ארצות הברית, המזרח נגד המערב.

לכן, שינוי גדול בדמותו של קינג קונג בסרט זה עשוי להעיד על התפישה של היפנים את האמריקאים. בגרסה הזו, קינג קונג הוא אלכוהוליסט. הוא מכור לסוג של אלכוהול אוכמניות והדמויות היפניות בסרט משכרות אותו וקושרות אותו לבלונים ענקים כדי שילחם בגודזילה בתקווה ששתי המפלצות יהרגו בקרב. אולי כך ראו היפנים את האמריקאים, כמו קוף ענק שיכור שקשור לבלונים ענק, כמכורים לסיפוקים וכמתחמקים מהאחריות שלהם – כולל האחריות לפצצה.

בנוסף, בסצנה ידועה לשמצה, קינג קונג עוקר עץ שלם ודוחף אותו בכפיה לפיו של גודזילה. פעולה זו ודאי מסמלת את הכפייה התרבותית של ארצות הברית על היפנים לאחר מלחמת העולם השנייה. אותה כפייה, שיוצגה על ידי האמריקאית  כ"קדמה" טבעית לחלוטין (כמו עץ) והאכלה בכפייה של העם יפני בקדמה זו. דימוי הקוף המשליט את הקידמה המערבית על היפנים יחזור ויתפתח בסרט גודזילה נגד מכה-גודזילה, כפי שאראה בהמשך.

קינג קונג נגד גודזילה מפורסם גם בזכות המיתוס ששרר סביב סופו הכפול – מיתוס שרק מדגיש את התחרות הלאומנית ששררה באותו זמן בין יפן וארצות הברית עוד ממלחמת העולם השנייה. במהלך השנים הופצה שמועה לפיה בגרסה היפנית של הסרט גודזילה הוא המנצח, בעוד שבגרסה האמריקאית קינג קונג הוא המנצח. מיתוס זה הוא כמובן שגוי, בסוף הסרט קינג קונג וגודזילה מתדרדרים לים וקינג קונג נראה שוחה במים לבד, מה שמרמז שהוא ניצח.

אך גודזילה הפך במהרה לסמל תרבות בחברה היפנית ובעולם, ובמקביל סרטיו הפכו לפחות רציניים ואמיתים וליותר הומוריסטים ומותאמים לילדים.  ברוב הסרטים הבאים גודזילה מפסיק להיות אלגוריה לפצצת האטום שמטילה אימה על החברה היפנית (שינוי שניתן לראות את ניצניו בסרט החמישי בסדרה Ghidorah, the Three-Headed Monster משנת 1964) , מעכשיו הוא מגן האנושות חביב הילדים, שמגן על כדור הארץ מפני חייזרים ומפלצות שונות, והוא אפילו אבא חד הורי (Son of Godzilla, 1967). גודזילה בעצם הפך מסמל שלילי של חורבן והרס לסמל תרבותי חיובי שמסמל אצל היפנים בטחון וגאווה. האפקטים המיוחדים שמאחורי גודזילה ושאר המפלצות שמופיעות בסרטי הסדרה (או לפחות באופן מסורתי) הם אנשים בחליפות גומי וספוג שמשמידים ערים מינאטורות בסגנון מיני ישראל. כמובן שהאפקטים המפוקפקים ביחד עם העלילות המגוחכות הם מה שמייצרים את האפקט הקומי המרכזי בסרטים האלו שאטרקטיבי לצופים רבים.

זאב בעור של כבש או קופים ששולטים ברובוט דמוי גודזילה

כל זה משתנה ביצירת המופת סוחטת הדמעות גודזילה נגד מכה-גודזילה (Godzilla VS. Mechagodzilla, 1974), המגנום אופוס של סרטי גודזילה. הסרט ה-14 בסדרה יצא 20 שנה לאחר הסרט המקורי ובחברת Toho ניסו להחזיר את הכבוד והאימה למלך המפלצות, מבלי לפגוע בתדמיתו החדשה כמגן האנושות הידידותי לילדים. הפתרון לדילמה של Toho היה כל כך פשוט שהוא בגדר הגאונות; ליצור שני גודזילות שילחמו אחד נגד השני, גודזילה טוב וגודזילה רע, שהוא בעצם רובוט נסתר מהעין.

בתחילת הסרט גודזילה מגיח מעל הר פוג'י, הורס בניינים ונלחם נגד חברו הטוב, הדינוזאור הקוצני אנגוירוס. האם יכול להיות שגודזילה האהוב והידידותי ירד לשפל שכזה שהוא כמעט יהרוג את חברו הטוב ביותר? כמובן שלא. לפני שאנגוירוס בורח, הוא פוצע את גודזילה וחושף שכבת מתכת כסופה מתחת לעורו שהייתה נסתרת מן העין. במהרה מתגלה לצופים שהיצור ההרסני שראינו אינו באמת גודזילה אלא מכה-גודזילה, רובוט ענקי בצורת גודזילה שנשלח על ידי חייזרים מ"הכוכב השלישי מהחור השחור" במטרה לכבוש את העולם.

במהלך העלילה גיבורי הסרט מנסים לזמן את "קינג סיזר", מפלצת עתיקה דמוית אריה, שהיא מן אל יפני קדום כדי להביס את מכה-גודזילה. קינג סיזר מסמל את העבר המסורתי של יפן; הוא מתקשר לתרבות השינטו האלילית היפנית ושמו "סיזר" כמובן מתקשרת לשושלת הקיסרית של יפן. לבסוף, שירה מרגשת וסוחטת דמעות של כוהנת יפנית מסורתית מעירה את קינג סיזר משנתו. הוא חובר לגודזילה והם מביסים את מכה-גודזילה ומחזירים את השלום והשלווה ליפן.

מהלך זה מבטא ניגוד ברור בין המסורת והקדמה ככוחות במאבק ביפן. גודזילה וקינג סיזר המסורתיים מיוצגים ככוח שמסמל את הטוב נגד מכה-גודזילה הטכנולוגי והמתקדם שמסמל את הרשע. חלוקה זו מבטאת את הכמיהה של העם היפני לחזור אל המסורת העתיקה שלו, והחשש של היפנים מהקדמה וההתפתחות הטכנולוגית המהירה ביפן בשנים אלה.

היפנים השתוקקו לראות את גודזילה נלחם נגד הפחד הגדול ביותר שלהם באותם שנים, הקידמה והשינוי הבלתי פוסק. מכה-גודזילה מסמלת את הקידמה מנקודת מבט של החברה היפנית: במבט ראשון היא נראית טובה וחיובית (כמו גודזילה), אך מתחת לפני השטח, או באופן שנסתר מהעין, היא מאיימת ומסוכנת ויורה לייזרים מהעיניים. גודזילה אינו רק מגן האנושות, אלא גם מייצר מסורת יפנית חדשה.

הניגוד בין קידמה למסורת נעשה מורכב עוד יותר, כאשר מתגלה, שהחייזרים ששלטו במכה-גודזילה לא באמת נראים כמו אנשים עתידניים, אלא הם בעצם קופים מהחלל. מצד אחד, בדומה לקינג קונג, ניתן לקרוא גם הקופים מהחלל כמסמלים את אמריקה, שמושכת בחוטים כדי להביא קידמה הרסנית אל חיי היפנים; קידמה שמאיימת להשמיד את דרך חייהם המסורתית.

מתוך גודזילה נגד מכה-גודזילה

מנגד, ביחס לתחפושת האדם העתידני, הקוף כמובן מסמל את עברנו כמין אנושי, הוא הסמל של יצירים קדמונים הנמצאים בכל אחד מאתנו. העובדה שמכה-גודזילה העתידנית נשלטת על ידי קופים מעבירה רעיון תרבותי רלוונטי ביותר, לפיו הקידמה ההרסנית בעצם נובעת באופן-חלקי על ידי היצירים הקדמונים של היפנים.

ניגוד זה מדגיש עוד יותר את האמביוולנטיות של היפנים לגבי השינוי התרבותי שהתרחש ביפן: מצד אחד גודזילה וקינג סיזר המסורתיים נלחמים למען הגנת יפן, אך האיום הטכנולוגי גם הוא נשלט על ידי כוח קדום, הלא הוא קופים מהחלל. ניגוד זה יכול לבטא את הניסיון של היפנים להגיע לאיזון בשימור המסורת תוך כדי הדרה של התרבות היפנית הישנה ששאפה לכוח, הרס, כיבוש ומלחמה.

 הטכנולוגיה מחליפה את היצר הקדמון

הסרט הבא בסדרה יצא תחת השם האימה של מכה-גודזילה (Terror of Mechagodzilla, 1975) והוא הסרט האחרון בסדרת סרטי גודזילה המקורית, "סדרת סרטי שווה". מכה-גודזילה חוזר ומכה שנית, הפעם הוא מגובה על ידי טיטאנוזארוס, דינוזאור תת ימי שנשלט על ידי מדען מטורף. המדען המטורף נשבע להרוס את האנושות אחרי שלא קיבל את ההוקרה שמגיעה לו בתחום המדע. הוא משתף פעולה עם החייזרים מהסרט הקודם. התוכנית של החייזרים והמדען היא להשמיד את כל האנושות כדי שהם יוכלו לבנות את העולם החדש בשביל עצמם, חזון דומה ליפנים במלחמת העולם השניה. בעקרון, לרשעים בסרט יש את אותה תוכנית על כמו ליפנים מהסרט הקודם, אך שהפעם במקום שאיפה להרס מיצרים קדמונים, כמו בסרט הקודם, הפעם הדחף בא מטכנולוגיה.

בהתאם, כפל הזהויות מקבל נקודת מבט הפוכה בסרט זה: הבדל דרמטי ומהותי מהסרט הקודם הוא  שהחייזרים לא נחשפים כקופים, אלא נראים כמו יפנים בלבוש עתידני, ההבדל בניהם לבין היפני הממוצע נעלם לחלוטין. בנוסף, במהלך הסרט מתגלה שלבתו של המדען היתה זהות נסתרת מהעין, היא בעצם סייבורג – אדם ביוני שמרכיבים רובוטיים משולבים בגופו האנושי. ניתן לראות בהחלפת הקוף הנסתר מהעין ברובוט נסתר מהעין ביטוי לרעיון שהיצירים הקדמונים של היפנים הוחלפו כבר לחלוטין על ידי טכנולוגיה.

בסוף הסרט, נראה כאילו לגודזילה אין סיכוי. שני הענקים מכה-גודזילה וטיטאנוזרוס פשוט עוצמתיים מידי. אך זהו לא הסוף; האינטרפול, ארגון המשטרה הבינלאומי, עוזר לגודזילה להביס את שתי המפלצות על ידי שימוש בקרן על-קולית שמסיחה את דעתם של המפלצות. המסר של הסרט הוא ברור: רק על ידי שיתוף פעולה בין אנשים ובין מדינות ניתן להביס את כוחות הרשע, את הדחף להשתלט על העולם לטובת העם שלך, מסר רלוונטי מתמיד כיום. העוצמה האמיתית שלנו באה משיתוף פעולה, עבודת צוות ואמונה אחד בשני. במילים אחרות, רק קוף יחליט לנצל אחרים לטובתו האישית, או במקרה זה קופים מהחלל. בסוף הסרט גודזילה נפרד מהאנושות וחוזר חזרה אל הים לצלילי מוזיקה עצובה ומרגשת. זהו הסרט האחרון בסדרת סרטי גודזילה המקורית, יעברו 10 שנים עד שגודזילה, מלך המפלצות, יחזור בחזרה אל מסך הקולנוע, בסדרת סרטי גודזילה חדשה (סדרת סרטי הייסי).

לסיכום, ניתן לראות שבסדרת סרטי גודזילה בכלל, ובסרט גודזילה נגד מכה-גוזילה בפרט, ישנם ביטוים רבים לקונפליקט מרכזי בחברה היפנית לאחר מלחמת העולם השנייה, האם לשמור על המסורת או לשאוף לקידמה. למרות שגודזילה התחיל כאלגוריה לפצצת אטום בסרטו המקורי גודזילה, זהותו התפתחה במהלך השנים לסמל של התרבות היפנית ומגן האנושות. אלגוריית פצצת האטום נשארה בשאר סרטי הסדרה אך התווספו לה מטאפורות נוספות שהתבטאו בין השאר בין זהויות הדמויות שהיו נסתרות מהעין. ניתן לראות שריבוי הזהויות שנסתרות מהעין בסרט Godzilla VS. Mechagodzilla ובהמשכו Terror of Mechagodzilla מציגים ייצוג זהויות מורכב מאוד של התרבות היפנית. החייזרים שמתגלים כקופים מהחלל מבטאים את הקונפליקט בין קידמה ומסורת באופן מושלם, וזהותם כקופים מתקשרת לעימות בין יפן לארצות הברית כפי שמתבטא בKing Kong VS. Godzilla. סדרת סרטי גודזילה מהווה חלק משמעותי מהתרבות היפנית והמתרבות העולמית, סרטים בסדרה ממשיכים לצאת עד עצם היום הזה ולא מפסיקים לרגע להיות רלוונטיים.

 

 

 

 

מאמרים נוספים